עברית / العربية English
         
 
 

 


 
 
News & Updates
בקרוב יעלה אתר אינטרנט חדש לחממה החברתית
---------------------------------------------------
פורסמו שמות הזוכים והתמונות בתחרות הצילום בעיר עכו!
לצפייה לחצו כאן
---------------------------------------------------
מוזמנים להתעדכן בדף הפייסבוק שלנו!
להצטרפות לחצו
---------------------------------------------------
לקריאה נוספת, בקרו אותנו בבלוג החממה החברתית
לכניסה לחצו כאן
---------------------------------------------------
       > שצ"פ ללא שצ"פ
שצ"פ ללא שצ"פ  
יצירת שטחים ציבוריים באום אל-פחם על בסיס המבנה החמולתי                                                   
סטודנט: סאמר אלפאר
מנחים: אדר' נוף רם אייזנברג, אדר נוף צופיה רוזנר סלע
שם הקורס: תכנון נוף 70
סמסטר: אביב תשע"ג
 
   שם הפרוייקט: כל הדרכים מובילות אל הים 
שם הסטודנט: ליאת אורן
שם המנחות: פרופ"ח אליסה רוזנברג, פרופ"ח יעל מוריה, אדר' רבקה שטרנברג ואדר' נוף נעמה  
                   מישר
שם הקורס: תכנון נוף 60 , נוף כסוכן פעיל (סטודיו נוף חדרה)
סמסטר: חורף תשע"ג
 
חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו        מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות    עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות     הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם     עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע     דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
  

 
הכפר הערבי עבר תמורות רבות במהלך המאה העשרים, שכללו בין היתר עלייה ברמת החיים, פיתוח דפוסי תרבות מודרניים ושינוי בדפוסי המשפחה.
עם זאת מבנה הכפר נותר מושפע באופן כמעט בלעדי מתפיסות שמרניות, דתיות ולאומיות, המכתיבות את אורח החיים, ובכלל זה גם את דפוסי המגורים ומבנה המשפחה. תפיסות אלה עיצבו את מבנהו הפיסי והחברתי של הכפר הערבי, והעניקו לו את צביונו המיוחד, המבדיל אותו מיישובים אחרים בנוף הישראלי.
הכפרים הערביים צמחו באופן אורגני במשך מאות שנים, כאשר כל השטחים היו בבעלות פרטית ומשוריינים בין החמולות השונות. שטחי כל חמולה היו רציפים ללא מובלעות של שטחים זרים, וכמעט ללא שטחים ציבוריים.
מבדיקות שנעשו מסתבר שפחות מ- 7% משטח החלקות נועדו לצרכי ציבור, כך נוצר מחסור חמור בשטחים פתוחים. הצפיפות גוברת והכפרים עוברים תהליך של עיור ספונטני, מבלי להתמודד עם הבעיות אשר בסופו של דבר פוגעות באופן מהותי באיכות וברמת החיים.
במקרה הבוחן של אום אל-פחם זוהה רובד משמעותי שנשאר ללא שינוי, המבנה החמולתי אשר מחלק את שטח הכפר על פי ארבע חמולות עיקריות, חלוקה זו מהווה הזדמנות לניצול שטחים לא בנויים בשטח החמולתי לשימושים של פנאי ונופש כמוקבל בשצ"פים עירוניים וזאת מבלי להגדירם כשצ"פ.
הפרויקט בא להתמודד עם הפערים בין תוכניות המתאר הקיימות והמצב בשטח שאנו מאפשר תכנון קונבנציונלי ולפתח כלים אלטרנטיביים לתכנון במבנה חמולתי, אשר יעשיר את השימור בשטחים הפתוחים, ויוצר רשת ציבורית מרחבית כשלד השטחים הפתוחים המנגישה בין חלקות ומגבילה התפתחות אקראית בתוך החמולה. מאזנת בין העבר לעתיד, מחזקת את הקשרים הדינמיים ובהדרגה את הקשר החוצה אל מבני הציבור. תוך כדי שמירה על תנועה במקביל לקווי טופוגרפיה המייצרת שיפועים מתונים בתוך המרחב החמולתי.


להורדת הפוסטר בפורמט PDF לחץ כאן

 


2013© כל הזכויות שמורות ל “החממה החברתית דיוור וקהילה”
לייבסיטי - בניית אתרים